אנו במבה נימי / שנים של תמימות |
מסתכל בשלולית על מבט מוכר.
רואה עיניים כחולות, את מתעקשת טורקיז
אני כולי שמח ועליז.
משפריץ עלייך מהשלולית
ואת בקריז, אני צוחק שמח ורץ פזיז.
מנסה לתפוס ואני בורח
רוצי יותר מהר אני צורח.
זאת אהבת ילדות, זיכרון ישן.
שנים של תמימות שחבל שכבר לא כאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|