הולכת לבית מרקחת

קונה לעצמך חיים...

חיים בלי רגש...

קונה קצת מורפיום

הולכת לבית מרקחת...

מעדיפה לא לקחת סיכונים

עם לב שבור זועק ביד...

עדיף כבר לב נושם לאט...

חוזרת הבייתה בולעת קצת מורפיום

בדיקה בלי רגש.

שוברת את הכוס

כן כן את צוחקת...

הדם איינו נגמר...

ואת אינך רוגעת...

את לא מרגישה דבר...

הולכת  לבית מרקחת

קונה עוד קצת מורפיום

את יודעת מתמכרת לזה לאט...

עכשיו...

מנשקת חלונות עם הידיים

בולעת סיכות ביטחון

זכוכיות על השפתיים...

כן כן זה המורפיום

יושבת לך בחדר

צורחת  ת'שתיקות

כן כן... זה המורפיום שלא עוזר ללב שלך להפסיק לכאוב...

כן כן זה המורפיום... לא מונע סיכונים

לא עוצר אותך לרגע...

כול כך חבל  שאת המורפיום את אינך רואה

כשעליו את חושבת... כשאותו את רואה...

חבל... כול כך חבל שהמורפיום איינו מוחק  זיכרונות

כן כן אותו המורפיום...

חבל... שהמורפיום לא מונע ממך... את אותו הבכי שלך בלילות...