כן... עכשיו אתה לא רואה

אולי אתה עדיין לא מוכן

ואם אראה שזה כואב לי

אקח מחט ואדקור אותך בלב

ובחרישות הלילה לא אבכה

כי אז אוכיח שאת הדמעות שלי אתה שווה...

כשתעבור שוב לידי אתחבא לי שם

בין עשן הסיגריות לבין צלילי הרוק הכבד

שהשאירו ידידיי בשבילי

להציל אותי מכול המבטים

לא... לא אני לא אמיצה

אותם מילים שאמרתי באותו ערב

לא יאמרו עוד על ידיי

הם התפוגגו ביחד עם אותו הלילה...

אולי זה לא מאוחר מדי

אל תיתן לחותמות להיחתם בעייני...

אל תשבור ליבי ביד נוגעת

אל תרטיב עייני בלחישות סתמיות

ובבוקר כשאתעורר אל תיתן לי ליפול מהר...

אולי מחלת השכחה מדבקת

אולי מחר אני אשכח...

שאותך אני אוהבת...



בן רגע דומעות עייני...

שותקות שפתיי... נעצרו ידיי...

באותו רגע... שאמרת לי...

שאותה אתה אוהב...

ובשיר הזה הכול נחתם...

עכשיו אני פוחדת...

אז אלוהים... בבקשה... תגרום לי

להפסיק לאהוב...