|
זיכרונות מפעם, אני חושב עלייך
ומתגעגע.
את קול צחוקך אני שומע בדמיוני הרחב.
שוב זיכרונות מפעם, אני זוכר אותך כמו שאת.
שחקנית, כעסנית ומתוקה
משחקת אותה קשוחה אך עדינה כמו זכוכית דקה.
מכיר אותך כמו את נשמתי
ורוצה שתהיי שלי.
אבל הלכת...
שוב זיכרונות מפעם.
אני חושב עלייך
ומתגעגע. |
|
|
אצלנו, הפופקים,
מתחתנים בתוך
המשפחה.
ככה, לא צריך
לשנות את השם
אחרי החתונה.
רק אני מורד,
אני מתחיל עם
בחורות.
כתבתי על זה
ספר.
יעקב פופק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.