אבא אומר שקיים גורל,
שחיי כולם נקבעו מראש,
אותי זה מתסכל, כי איך אוכל
לחיות לפי תסריט, ולא לפרוש?
אימא אומרת שהחיים קשים,
שהם מלחמה, מאבק על קיום,
שאיש לעולם לא יהיה חופשי,
וגם לא אני, אך שעליי ללחום.
כל אחד והשקפתו, בה הוא דובק,
מתעקש שאחשוב כמוהו.
סובל ממנה יום ומשנהו,
אך עדיין ממשיך לדבוק בה.
אקשיב בשקט, ולא אתנגד,
ממילא אין כל טעם.
כל אחד חי בעולם שממנו פוחד,
לא רוצה שהפחד יפסיק אי פעם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.