חבול בגופי ישבתי לבדי בחברת הלפטופ בבית קפה תל אביבי, בפינה
ישבה בחורה בפנים נוגעות ללב, ובשיער ארוך פזור. החבר שלה מזה
שלuש שנים, סטודנט לקולנוע, ששיחק איתה בon-off, לא הגיע
לפגישה. היא הביטה בשטרות הכסף, שהיו נתונים בארנק הסינתטי
שלה. שלתה מתוכם את הסכום, והמתינה לעודף מהטיפ.
בבהילות לקחתי מדסק המלצרים את הדף הראשון שהזדמן לי, ורשמתי
לה הזמנה להצטרף. היא פתחה אותו, הפכה שוב ושוב מביטה.
עדיין אוחזת את הדף בידה, קמה כשהטלפון צלצל. הקול שלו נשמע
מעוות, והיא לא שמעה אותו אומר: "זה נגמר".
המלצרים הראו לה מה כתוב היה בדף ששלחתי, היא חייכה כלפיי,
הפטירה דבר מה, ונעלמה מעבר לכתפי.
לא הרגשתי כאב.