New Stage - Go To Main Page


יום אפור שמיים זעמו
צילצול טלפון והידיים נרעדו
קול רועד חתם לנו גזרה
הרעיל למוות אהבה שהתעייפה

צינה חסרת כל גבול
כוס יגון ויסורים ירדו במבול
רוחות המדבר הקפיאו דמאות
עננים של רע הביאו הרוחות

העולם חרב נשארה רק מערה
"אנה שימרי עלי מהסערה"
עד יעבור הזעם שם לשקוע בשינה
שינה טרופה מרפא מתוקה

בחדש מכל הבקרים
קרני השמש שוב האירו פנים
יבשות הלחיים הלב מתרפא
לבעור שוב בנכון לבעור שוב הוא רוצה

נותרה רק תהיה
לאן הלכו יחדיו הדאגה והחיבה
ומדוע אין יותר מילים יפות?
אשר הפכו להומור שחור להברות דוחות

שפתיים מתוקות
הפסיקו להיות מזמינות
ועיניים נוצצות
איבדו את צבען לאפורות

רק זכרון זכרוני
לא תיקח את מה ששלי
לא יתן לשכוח דבר אחד
מה שמת ביום אפור יחיה אי שם לעד

הלב יחפש שוב אהבה
אך לעולם לא יבטל את מה שהיה



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/6/06 11:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ואדים זלאטקין

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה