רמי בקיש / זיכרון |
מתוך אופרת רוק בלתי גמורה
ראו גם את:
פתיחה - http://stage.co.il/Stories/650310
אני אוהב את המקום הזה - http://stage.co.il/Stories/648560
עיר האורות - http://stage.co.il/Stories/615106
מגדל אייפל - http://stage.co.il/Stories/615111
מחפש ת'מילים - http://stage.co.il/Stories/650309
אני אוהב את המקום ההוא -
http://stage.co.il/Stories/537228384
דמיינתי ש כל האנשים
וזה לא נגמר
היה לי חלום
הוא לא נשמר
בזיכרון.
האלוהים גילח את המלכה
וגם האוזן שלי נדפקה
היא לא מעבירה מסרים בכיוון הנכון
לזיכרון.
ויכול מאד להיות שג'ון רוקד עם סיד
וכל הגיהנום אתם רן על כל מה שהפסיד.
אלביס הוריש מזמן ת'כל וגם ת'שם.
והוא אפילו לא אשם והוא אפילו לא אשם.
אני אפתח את הדלתות
ואפזר בחדר את קרעי הציור
ששלח לי וינסנט וינסנט וינסנט
ידידי הטוב.
נתתי צ'אנס לשלום
והוא אף פעם לא עובר ת'טסט.
ועד שאנחנו נתגבר
אני כועס אני כועס.
פזמון שנכתב אי-שם בחצי השני של שנות השמונים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|