לי בת משה / מחשבות על פמיניזם |
לא תהיה אדם
לנצח תהיה
אישה
כלומר
לא איש
משהו אחר
תמיד בהשוואה
לא בפני עצמה
אתה חלל לא נגיש
אין פתח כניסה
אין שער מזמין
אני כולי
נקבים נקבים
פתוחה לפניך
כשדה תעופה
קנאת הפין שלי מחמירה
לנוכח
שמחת הפין שלך
כמה הייתי רוצה
לילה אחד להתחלף אתך
אתה מספר לי
איך זה מרגיש
להיות בתוכי
ואני חושבת על משה בתיבה
אתה חוזר
באופן זמני
רק חלק ממך
למקום שממנו באת
אני לעולם
לא אוכל לחזור לשם
גם לא בהרגשה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|