יֵשׁ חַיִּים נִסְתָּרִים מֵהָעַיִן
יֵשׁ חַיִּים בְּעֵץ הַפָּצוּעַ
שֶׁבּוֹ נֶחְרְתוּ שְׁמוֹתֵינוּ בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית
בְּמֶרְכַּז הָעִיר שֶׁאֵינֶנָּה קַיֶּמֶת יוֹתֵר
חַיִּים סוֹדִיִּים שֶׁאֵין לָהֶם אֲרֻכָה
הִנֵּה הֵם פּוֹרְצִים בְּמַחֲזוֹר עוֹנוֹת חָדָשׁ
כְּמוֹ בְּסוֹף הַסֶּרֶט הַצָּרְפָתִי הַהוּא
שֶׁבּוֹ בְּתַחֲנַת-דֶּלֶק אַלְמוֹנִית
שְׁנֵי זָרִים מְתַדְלְקִים אֶת עַצְמָם
בְּמִשְׁפָּטִים סְתָמִיִּים.
תַּחַת שָׁמַיִם מוּעָבִים
זֶהוּ שׁוּב סְתָו מְדַמֵּם אֶת עוֹרְקָיו
צוֹרֵב כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ אֶת שִׁירָיו
בַּחֲנוּת סְפָרִים יְשָׁנִים בְּקִינְג-ג'וֹרְג'
אֲנִי מוֹצֵא יוֹם אֶחָד אֶת שְׁמֵךְ  
חָרוּךְ עַל עוֹרִי בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן.