[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רועי דוד
/
התנקזות

נכנס למקלחת.
פתחתי את המים כבר מקודם , כי בבית פה לוקח איזה חמש דקות עד
שהדוד מבין שהוא צריך לעבוד, כאילו הוא שם על הגג סתם לתפוס
שמש, והרי הוא לא סתם שם לתפוס שמש... הוא שם לתפוס שמש כדי
שלי יהיה מים חמים.

שמתי לי איזה אוסף שהכנתי במיוחד לרגעים כאלה - רגעים של מקלחת
פלוס חשבון נפש, קטע נחמד. אתה מרגיש כאילו אתה שוטף את
המחשבות המחורבנות שלך אל הג'ורה, הם מחליקות מהמוח דרך הנחיר,
נתקעות שבריר של שניה על הזיפים בני היומיים שלי, נותנות קפיצה
קטנה על השפה העליונה, ממשיכות על הצוואר, החזה ומגיעות לשיא -
ממש כמו ברכבת הרים אל הכרס שלי, שמקפיצה אותם אל החור הקטן
בתחתית האמבטיה. הם ממשיכות להן שם אני מניח, נתקלות בחרא של
השכן מלמעלה או משהו בסגנון, ומשם - משם אני לא יודע.
אבל לפחות הן כבר לא אצלי.
אני נשען עם הראש על הקיר, נתמך במרפק. אני נראה כמו גידם
בסיטואציה הזו. אני מדמיין את אימא שלי נכנסת וקולטת אותי עם
יד שמאל רק עד המרפק ומתעלפת במקום.
"איך גדלת ככה?" אני מדבר אל הכרס שלי. כאילו היא לא הייתה כאן
אתמול. הלכתי לישון 20 קילו פחות ו"פוף"! כמו בקסם קמתי עם
גיבנת על הבטן. מי היה מאמין.
בן עשרים ושלוש, פרצוף של ילד בן 16 בטן של נשוי פלוס שניים
ומחשבות שנודדות בין גיל שלוש לשלוש מאות, מנסה לעצור את זרם
המחשבות שמחליקות לג'ורה. "שלא תיפול אחת סבבה" אני אומר לעצמי
ודוחף חצי אצבע לאף , מנסה ליצור עוד סינון חוץ מהשערות האלה
שצומחות בתוך האף. אני חושב גם על זה ולא מעכל שגדלות לנו
שערות בתוך הגוף, אם הם גדלות בתוך האף יש מצב שהן גדלות גם
בתוך המעיים? אה... זאת מחשבה שבהחלט יכולה להחליק לה אל
הג'ורה. היא לא צריכה את האקסטרה סינון של האצבע.

מעביר את היום שעבר בראש, אסוציאציות שנקשרות לכל דבר קופצות
גם לביקור. חוץ מהן גם תמיד קופצות תמונות של בחורות שראיתי
ברחוב. בדרך כלל אלה בחורות ממש יפות או שממש מושכות תשומת לב
ככה חיצונית, שאתה חייב לסובב את הראש אחריהן, אבל מדיי פעם גם
נדחקת לה אחת שסתם היה לה פרצוף עצוב. אני מניח שזה גם דבר
שנקלט. נותן לך צביטה קטנה של דיכאון. מעניין אותי אם גם הן
זוכרות את הפרצוף שלי בסיטואציות שונות, במקלחת, סתם מול איזה
סדרה בערוץ המשפחה, מבאס לחשוב אם הבחורה חושבת עליך כשהיא
מכינה פירה . תחשוב לרגע, היא עם המזלג או מה שלא יהיה, באה
ככה לכסח את התפוח אדמה והופה הפרצוף שלך קופץ לה לראש, ואיך
שהוא קופץ היא מביאה מה-זה מעיכה לתפוח אדמה, אפשר לחשוב שהיא
ממש שונאת אותך. אבל היי, אל תדאג אתה באמת ס-ת-ם קפצת לה
לראש.

יותר מעניין מזה, זה אם החברים שלך גם חושבים עליך סתם
בסיטואציות שכאלה, חס וחלילה לא על המקרה של הפירה, כן? אבל
נניח באמת כמו שאני עכשיו, ככה כמו גידם, במקלחת. נותן למחשבת
לי לזרום אל הלא נודע במעמקי הג'ורה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אלויס מת
מוצרט מת
איינשטיין מת
ואני גם לא
מרגיש כל כך
טוב..


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/7/06 21:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי דוד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה