|
בלא גאווה
ללכת בעולם
ענווה
דימוי עצמי
מול עצמי מסוכסך
עם עצמו
השכבתי את האגו לישון
אפילו שהוא ילד גדול
לפעמים גדול יותר
ממני
כמו ילד בגיל ההתבגרות
המתנשא מעל לגובהה
של אימו
עכשיו זו אני נטו
עירומה עד
לשד עצמותיי
חושפת את איבריי
הפנימיים
לפניכם
ראשי כאקווריום
מחשבות חגות בו
כדגים צבעוניים
מבולבלים מתחושת המרחב הכוזב
מרכז העצבים
חשוף
כפיטמה מזדקרת
זה הזמן
לנעוץ מחטים |
|
|
סיפור זה כמו
הרבה סלוגנים
יחד.
שיר זה כמו
סלוגן עם
חרוזים.
קומיקס זה כמו
סלוגן בתוך בועה
עם ציור.
מוזיקה זה כמו
סלוגן עם
מנגינה.
מחזה זה כמו
סלוגן עם
עלילה.
[הסלוגניסטית
המכורה] |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.