למה תמיד הכל הפוך
למה אני תמיד נזכרת ברגע האחרון
האהבה שלי בידיי מתנדנדת מבלי לראות
כמו עיוורת ממשיכה בדרכי הסלולה
פוסעת בכבדות ומחפשת בשלמות
הוא היה שלי לכמה רגעים וכשזה המשיך נרתעתי  הצידה
אף פעם לא יודעת מה רוצה ומקשיבה לנעשה
רק להחזיק ביד בטוחה שלא תעזוב בעת צרה
ונמאס לי מהכל וקפוא מהשיגעון
והוא מחכה לי מתחת לביתי סגרתי הכל - לא רוצה לשמוע קול,
בטח הוא עצוב חושב לעצמו בדרכו על איך הוא התאהב
נזכר ברגעים שלנו יחד ואינו מסיר תקווה
איבד את סבלנותו והמשיך בשלו
הוא באמת בן אדם מיוחד אבל לא מספיק בשביל שיזרים לי את דמי,
ואתמול כשלפתע הוא הגיע ואחרי הרבה זמן שלא הייתי שם
זה שוב קרה ולא עשיתי באמת מה שאני רוצה
בלבי אני תוהה איזה מסכן
ואולי אני הפעם הגורם לבעיה
אמרתי לו שאני לא רוצה והוא לא נרתע ושוב התקרב ונישק,
אך דמיינתי מישהו אחר במקומו
אותו אחד שהיה בין ידיי עד לא מזמן
פגע הכאיב הושיט וקטף את הלב עמו
הרחק הרחק מעבר לאדמה למקום שאף אחד לא נמצא
והוא כל הזמן הסתכל ישב בצד והביט בי איתו
הכל שקר אני בכלל לא רוצה אבל אסור להישבע בשם האהבה
לא היה לי טוב איתו למרות אהבתי נשארתי כל כך הרבה פעמים
והלב דימם עד שנותר ללא תזוזה ופחד רדף אותה
אני שנשארתי פצועה חפשתי דרך יציאה והנפש נותרה בודדה