|
חלשתי בדעתי
בחורכי אצבעותיי בהן איתן
כשהגוף מקריר עצמו כלפי מטה
השקט תוקף קובע את הריק
נוגס בהווה משאיר
דרך ארוכה עד אליו
הפסיעות הן זעירות מהירות
כשהקור חוטף בנחישות
את אחרון החיוכים
אליי זה לא מגיע
אליי זה יגיע דרך האדמה המכסה
כך השמש לא פוגעת הירח משתקף
אפשר להמשיך ללכת.
אינכם צריכים להעמיק במילותיה המוזרות
צפו בבגדיי גדלים
וספרו לי
היא מדברת אליכם עכשיו
בשפתה המיוחדת
מלחשת
עקמו את הסרגל למענה
ותיישר
ותעלם. |
|
|
הוא אמר לה בשקט
באוזן ואני לא
שמעתי מה אבל
ראיתי לפי החיוך
הגדול שלה שזה
משהו עצוב
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.