איזה שעמום,
חשבתי לעצמי בזמן שלגמתי מיץ תפוחים צונן מול בטלוויזיה.
זמזום הוויברטור נהייה כבר כמן רעש לבן שהתרגלתי אליו יחד עם
נשימותיה המונוטוניות. כנראה שגם היא כבר קצת רגילה לזה.
פרסומות קופצניות טסו על המסך המרצד וניסיתי לחשוב עד דבר מה
לעשות בה. היא הייתה בתנוחה הרגילה שלה בימים האחרונים, על שש,
עירומה, משמשת משענת לרגליי. בתוכה נעוץ המכשיר הרוטט ופטמותיה
מתוחות כלפי מטה בעזרת משקולות קטנות.
יחד עם החום הנורא של הקיץ, הגיעו לטלוויזיה גם פרסומות
ל"דילים מפתיעים שירעננו לכם את הקיץ! עכשיו רק ב99 דולר ליום
כולל פינוקים מפתיעים ושלל הזדמנויות חדשות.."  זה העלה במוחי
רעיון מעניין.
עכשיו רק צריך להשיג את המימון הזה פלוס קצת כסף לבזבוזים.
הדלקתי את המחשב ונכנסתי לאתר ההיכרויות שבו פרסמתי אותה פעם.
שוב אותן הודעות משעממות "היי מותק, אפשר לפתוח אותך היום?
תקשרי אליי למספר..." "מטומטמים". חשבתי לעצמי. מוזר שכשבחורים
אומרים לאישה "אני מוכן לעשות הכול בשבילך, ה-כ-ל!!." הם
מתכוונים ל"אני מוכן לרדת לך. נכון שזה הדבר הכי סוטה ששמעת
בחייך?"
כמו תמיד הייתה שם הודעה (אחת לפחות) של איזה אדם בגיל העמידה
שהבטיח כסף טוב תמורת התעללות כזאת או אחרת. עניתי לו, והוחלט
שהוא יפגוש אותה באותו הלילה בדירה שלי.

הוא הגיע בדיוק בשעה שנקבעה.
נראה לחוץ במקצת והריח מזיעה. "איזה חום הלילה הא?" אמר. "בוא
כנס. היא מחכה לך." עניתי.
היא חיכתה כמו שנקבע. יושבת עירומה על כסא כשידירה קשורות
מאחור ורגליה מוצמדות בחבלים לרגלי הכסא האחוריות.
"אני במרפסת אם תצטרך משהו." אמרתי ויצאתי.
לאחר שעתיים נשלחה לי הודעת האס-אם-אס שבישרה כי הוא הסתלק לו
לדרכו.
חזרתי אל תוך הדירה ואספתי את ערימת השטרות הנכבדת מהשולחן.
ספרתי וחייכתי למראה שטר ה100 הנוסף שהיה שם.
"חמוד". חשבתי לעצמי.

קצת לפני שיצאנו אל המונית שחיכתה בחוץ הוריתי לה להחדיר אל
תוכה את זוג הכדורים המתכתיים שהיו במגירת השולחן שלי. היא
צייתה והלכה אל החדר. צעדיה היו איטיים ומחושבים יותר כשיצאה
משם. תפסתי את ידה מאחור ונצמדתי אליה. אצבעי מגששת אל תוכה
הלח ומוודאת שאכן זוג הכדורים נמצאים שם.
קולר העור שלצווארה היה צירוף מרענן יחד עם מכנס הטרנינג
והחולצה הלבנה שלבשה ביחד עם נעלי ספורט שחורות.
כל זמן הנסיעה נהג המונית בחן אותה דרך המראה. אבל כנראה שזאת
תגובה צפויה מנהג מונית שמאחוריות יושבת אישה שלא מפסיקה לגעת
בעצמה מתחת לבגדים. כאשר עצרנו בכניסה לטרמינל ביקשתי מהנהג
שיעצור במקום צדדי. הוא החנה את המכונית והוריתי לה לחדול. היא
הוציאה את ידה הרטובה ממכנסיה וציפתה להוראות נוספות.
היא עברה אל המושב הקדמי והחלה פורמת את כפתורי מכנסיו של הנהג
הנרגש. כעבור דקות ספורות חולצתה ספגה אליה את מרבית הזרע
שניתז עליה.
יצאנו מהרכב ונכנסנו דרך הדלתות המנחשות אותנו מעצמן.
גל קור הכה בנו כשנכנסנו לאט אל המבנה המפואר. פטמותיה מייד
נראו קשוחות מבעד לחולצתה ואני שלחתי את ידי כבר כמעט מתוך
הרגל וצבטתי בהן בחוזקה.

תוך כדי עמידה ממושכת ומייגעת בטורי הפקדת המזוודות, שמתי לב
לזוג גברים שעומד מלפנינו. הם דיברו גרמנית וצחקקו מדי פעם.
לאחד מהם היה עגיל ספטום כמו לשור בשדה, וניסיתי לחשוב האם בן
זוגו מושך בו כאשר הוא אינו מציית להוראות. לפתע אחד מהם
הסתובב אלינו ושאל במבטא משונה:
Excuse me, can you tell me what kind of perfume you have on
you?
המבטא הקשה עליי את ההבנה וצחוקם רק הגביר את הרצון להבין במה
מדובר. שאלתי אותו:
I'm sorry, what?
אחד מהם לחש באוזני שלעלמה המתוקה שלצידי יש ריח טוב מהחולצה
והם היו רוצים לדעת באיזה בושם היא משתמשת. חייכתי אליו,
ואמרתי לו: i think you know very well what does she have on
her
הוא חייך אליי והסביר לחברו בגרמנית את מילותיי. שניהם צחקקו
ופנו אל דיילת הקרקע שהתפנתה אליהם לבסוף. מזוודותיהם עוטרו
במדבקות קטנות כחולות ונשלחו להן לדרכן אל בטן המטוס. זוג
הגרמנים פנו לדרכם ותורינו הגיע.

לאחר שנותרנו רק עם כרטיסי הטיסה ותיק גב, פנינו אל כיוון
ביקורת הגבולות. עובדת ביטחון בחולצת תכלת מכופתרת, ביקשה
לראות את כרטיסי הטיסה והדרכונים והורתה לנו לשים את תיק הגב
על מסוע המכונה.
עברתי בשער גלאי המתכות וציפיתי לראות אותה עוברת בו גם היא.
העפתי מבט בשלושת הבודקים הביטחוניים ונראה היה שגם להם לא היה
זר ריח ה"בושם" שהריחו.
היא צעדה צד אחד ועוד אחד בשער וכמה נורות אדומות נדלקו לצד
גופה יחד עם צלצול מהשער. הורו לה לחזור לאחור ולהוריד פרטים
מתכתיים מעליה. היא העבירה מבט על עצמה ואמרה במבט שאין עליה
פרטי מתכת. היא עברה בשנית והשער צלצל בשנית והאיר באדום לצד
גופה. אשת הביטחון שעמדה לצידנו הורתה לה לבוא ולעמוד בצד
ולהרים את ידיה לצדדים.
היא צייתה. הבודקת העבירה בצמוד לגופה את גלאי המתכות הידני
שצפצף גם הוא. עובדי הביטחון העבירו מבטים שואלים אחד אל השני.
זאת שלצידה החלה מעבירה את כפות ידיה על כתפיה וצידה גופה
בניסיונות למצוא דבר מה. כשלא מצאה דבר, העבירה שוב את גלאי
המתכות באזור שדיה. המכשיר שתק. היא העבירה אותו בצמוד לאזור
חלציה, תנועות עלמת הביטחון שהחלה להסמיק מעט, היו איטיות
ומהוססות. המכשיר צפצף בשנית. היא העבירה את מבטה אל חברתה
היושבת מאחורי העמדה וביקשה ממנה דבר מה. לא הקשבתי לדבריהם.
מבטיה של חמדתי העומדת סמוקה שעשעו אותי יחד עם מבוכת אנשי
הביטחון. הגיעה עוד בחורה צעירה והציגה את עצמה כאחראית. היא
שאלה את אשת הביטחון מה קרה והן הורו לה להתלוות אליהן. אמרתי
להן שאני איתה והן אמרו שהן צריכות לבצע עוד בדיקה בחדר אחר.
הלכתי אחריהן ועקבתי אחרי שתיקתן.
הן נכנסו לחדר.
כשיצאו אשת הביטחון והאחראית, כששתיהן סמוקות הנדתי להן בראשי
ושאלתי בחיוך מסופק: "מצאתן את מה שחיפשתן?"
האחראית אמרה בקרירות לא משכנעת "טיסה נעימה שתהיה".