לפעמים, בימים משונים,
שאני לא מבין מה קורה,
מביט לרקיע, לאור המפציע,
עוצם את עיניי ובוכה.
לפעמים, כאשר לא נעים,
יושב וחושב על חיי,
למה לחיות, מדוע לתהות,
ואיך יהיה בלעדיי.
לפעמים, בלילות לבנים,
כשאני לא מצליח לישון,
שוחר אהבה עד השחר הבא,
מחכה לזריחת אור ראשון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.