24/4/06
בין טבעות שבתאי לחלומות מאדים,
אמתין לך ליד השלט שמראה את הדרך
חזרה לתל-אביב
את שירי האביב, ושירי אהבותייך
לעולם לא אזכור, אך לעד אשקר
לך ואומר שהם חשובים לי מכל.
בין דמעות שבתאי להזיות יופיטר,
לא ארים קולי, לא אצעק עלייך עוד,
כי קולי פוצע את לבך.
לא אשאר בדרכך חזרה מתל-אביב,
זאת ידענו שנינו, אבל תמיד שתקנו.
התדעי שזה כאב, התעשי את הטעות,
ותזכרי מי אני?. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.