New Stage - Go To Main Page


דינה, הו דינה
מדוע נכנעת לשחור הגדול?
מדוע ציפית לגרוע מכל?
ומה שציפית, כך חזוי - מתקיים.

דינה, הו דינה
מדוע שכחת לאהוב ולצחוק?
מדוע נמשכת לשחור הרחוק?
ומה שמשך אותך, כך נראה - לא עוזב.

דינה, היית פעם שלי, היית פעם איתי
וכמה אהבתי, וכמה נתתי לך.
דינה, ברחת לך מעליי, מליבי וזרועותיי
וכמה רציתי להישאר החברה הכי טובה שלך...

דינה, הו דינה
כולי תקווה שיום אחד תביני
שבדברים שבליבי תאמיני
ומה שתאמיני בו, כך נאמר - חזק מהכל.

דינה, הו דינה
מתגעגעת בכל נים בנשמתי
לחברה טובה שפעם היתה איתי
ומה שאומר הגעגוע, כידוע - אומר בגדול.

דינה, היית פעם שלי, היית פעם איתי
וכמה אהבתי, וכמה נתתי לך.
דינה, ברחת לך מעליי, ניתקת מחיבוקיי
וכמה רציתי להישאר החברה הכי טובה שלך,
להרגיע ולחבק אותך,
אולי עוד תחזרי, הו דינה...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/11/01 17:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעל לקסמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה