אלוהי נשמות
עם איזמל מנתחים
נשמתי, שיערה עת הלבין
הותירה פיסחת.
עת דמיה ניגרו אלוהיה פסק
"בחוצות תפסעי ונגררת למרורי אהבהבים".

באשפתות,
עיני רכונה אל ערוות נשמתי
התכדרה, השתפלה,
כבת-זוג לכלבים
חבוקים שם במלאכת הזנות.
נשמתי שם ניצבת בזוהר הזה
וליבה לא עמה
כי שטן נשמות
עם איזמל מנתחים
שרק לכלביו
ונטלו.

ואתה אלוהי אבותיי
להיכן אז 'סתלקת?

שיערה - שיער שלה.
הותירה - הותיר אותה. עזב אותה.
דמיה - דמים שלה
ונגררת - ג'-שוואית, ר'-פתוחה, ר'-שוואית.
התכדרה - נעשתה ככדור
חבוקים - ח'-חטף פתח.
שרק - ש'-קמוצה, ר'-פתוחה.
ונטלו - ונטל אותו.
'סתלקת - הסתלקת, ת'-קמוצה.