קורא עיתון, מכוון שעון
מסביבי הזמן רץ לו.
מחזיק בידי נוצה המנסה לעוף.
מולי עומדת לה אישה יפה
מסתכל, בודק, שואל שאלות,
אך אין תגובה.
איך שזמן עובר לו,
איך החיים להם בורחים.
אני לא יודע איך ולמה
פשוט מדהים.
תמיד יגיע הרגע בו נצטרך לומר שלום.
תתעוררי כבר מהחלום
אמרה לי אותה אחת:
מה רצונך ממני?
מיד עניתי לה - אהבה.
נתנה מכה והתחמקה,
אפילו לא אמרה שלום.
איך שזמן עובר לו,
איך החיים להם בורחים.
אני לא יודע איך ולמה
פשוט מדהים.
תמיד יגיע הרגע בו נצטרך לומר שלום.
תתעוררי כבר מהחלום
איך שזמן עובר לו,
איך החיים להם בורחים.
אני לא יודע איך ולמה
אבל נגמרים! |