שאלה לי אליכם בנים ובנות...
האם אי פעם חשבתם על פסגות?

הכיצד זה יתכן שבמקום הכי גבוה ונשגב
הדבר הכי גדול שתמצאו אולי יהיה חגב?

הכיצד זה אפשרי שככל שאתה מתרומם
הכל סביבך הופך להיות כה עזוב ושומם?

הכיצד יכול להיות שכאשר את מתעלה מן האדמה שמתחתיך
אתה רק מרגיש עוד קור בעצמותיך?

אז הסכיתו ילדים אסביר לכם חרש
מדוע במסעותי לא הרגשתי את השמש

עליתי על הרים וגבעות בדרך קשה ומייגעת
רק בשמץ של תקווה שבה אולי אוכל לגעת

לקחתי גם הרבה אנשים טובים איתי
הכל כדי להשקיט את הקור שבנשמתי

אך אבוי שהגעתי לפסגה דבר נורא גיליתי!
שם זה היה! הקור הכי נורא שמעולם חוויתי!

ישבתי שם בצער ארבעה ימים שנראו לי כמו שנה
ורק אז סוף סוף הגעתי למסקנה הנבונה

אז הסכיתו ילדים אסביר לכם חרש
החום שאנו מרגישים איננו בא מן השמש!

הוא בא מן הארץ ולא מאיזה מקום גבוה ונשגב
ואת זה יודע (לא שאלתי) אולי אפילו החגב

אז אזרתי כוחות ורק ביום החמישי
יצאתי לחפש את החום לנפשי!

אחרי כל כך הרבה זמן... הגעתי לאדמה שמתחתי,
אחרי כל כך הרבה זמן... הרגשתי חום בעצמותיי!