|
קשה לך איתי, אני יודע
אני נוטה להסתבך, להשתגע
היציבות העדינה שמסביבי
קורעת שוב ושוב
את בארות טובי
את
לא אשמה
את רק מי שאת
בחרתי בך כמוך
אך מה שמעולם לא חי איך יוולד
אחרי חיים שלמים לצד אדם בודד
יש לי הכל להיקשר, אני יודע
יש בי הרוך והכמיהה להיטמע
אורות העיר, צלילי הכרך והירח
לא מפתים אותי
כחיק אישה הומה
ואת
כל כך אישה
את מי שאת
בחרתי בך כמוך
אבל חיקך אינו מקלט כל יסוריי
וחיוכך אינו מפיג את כאביי
ויש לנו סיכוי לטוב, אני בטוח
והעתיד עם ארנקו פתוח
ושתי סיבות טובות
לא להיכנע
יעידו שהחוסר לא פוסל בינה
ואת
כל כך אישה
את מי שאת
יבחר אחר חכם ממני
וכל מה שמגיע לך יבוא ודאי
כשיתפנה בך החלל של תסכוליי |
|
|
אם ניקח את מספר
האנשים ביקום
ונחלק אותו בנפח
היקום האינסופי,
נגיע למסקנה
שצפיפות
האוכלוסין ביקום
היא בקירוב די
טוב - אפס, ולכן
אפשר לומר
שלמעשה אין כלל
אנשים ביקום
ואנחנו לא
קיימים ולא
ייתכן שהקטע
הנ"ל נכתב.
סתם אחד שפעיל
באגודה למניעת
פרדוקסים
וחיסכון בכוח
משיכה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.