שמוליק סידון / אהבה רחוקה |
תמיד רציתי ללכת לשם,
אל האופק הרחוק.
לגלות דברים שלא
ראיתי.
אך עכשיו, כשזה כ"כ קרוב
אני מרגיש שזו היא.
בחלומות הכי יפים שלי
האמנתי בה.
לרגע לא פקפקתי ברגשותיי
אך עכשיו שזה רק מתקרב
אני בטוח שבה בחר הלב
פזמון:
או אלוהים, נתת לי את התקווה
אחרי שנים של בדידות וייאוש
המבט בעיניה, את התחושה של שפתיה
את האהבה
כשנפתחה לה הדלת
מיד ידעתי
שזו האחת והיחידה
אבל עכשיו שהיא בידי,
לא אעזוב לעולם!
או אלוהים, נתת לי את התקווה
אחרי שנים של בדידות וייאוש
המבט בעיניה, המגע של שפתיה
את האהבה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|