רגעים נשפכים מהחלון על ידי אישה מבוגרת בשמלה פרחונית דהויה
שעוצרת משומן השנים להישפך החוצה. שיערה אסוף ועל פניה רצינות
או עייפות.
תקשיב לבאך שלך וכבר יהיה לך מה להגיד הוא אומר לי כמו מנטרה
פשוטה שמזמז הודי זקן וחכם שחי ללא ויזה בדרום קליפורניה.
כמעט וכפרתי באלוהי המשקה ולא עשיתי לי אלוהים אחרים פשוט עוד
לא החלטתי אם יש לי צורך באמונה.
חמאה הופכת למרגרינה הופכת יוגורט הופכת לפרסומת. שרשרת מזון
של העולם הרביעי.
גל תשוקה נשטף ועוד גל עולה ומגיע.
עדיף לקבור את עצמך מול הגריל לתת לעולמך להצטמצם לנע, עשוי
ועשוי היטב.
אם לנשמה יש צורה אני מוכן להתערב שהיא עגולה כמו תקליט או
גלגל סרט 36 מ"מ או אז'יטון. אך יכול להיות שאני טועה והיא
מלבנית ועושים אותה מכותנה ומייצרים אותה במקום סודי באירופה.
החיים האלה הם כמו בית קברות ישן מול הים הפתוח בזמן שקיעה.
אני מעדיף שקיעות כי זריחות רודפות אותי.
כל האושר הזה שחשבתי שיש כנראה נמחק בעזרת מקש אחד.
רגש כל כך מכאני שבא לי להקיא.
החופש האמיתי קיים בלצעוק למזח הקוצף כל מה שאתה חושב על הכל,
על נייר זה אולי מרגיש דומה אבל גם אם ארד על ברכיי לא יבוא גל
גדול וישטוף את הגסיסה הזו.