גד גד / צביטה |
לעור ערב
צבטתי רקמת
חוף געגועך
מאוזן לאוזן
כיווצתי אופק
עננה על שביב לב
לבן על שחור
גל תשוקתנו
משתבר
אל צלע צוקך
צווחת שחף
כערגה נשכבת
בטרם עת
לעור ערב
צבטתי מלוא
חופן עצבותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|