איזה מצחיק זה...
כשאתה מחייך אלי ככה, אני לא בטוחה מה אני אמורה להרגיש... אני
צריכה לחייך אלייך בחזרה?  להרגיש נבוכה? או שבעצם אני צריכה
לעוט ולנשק אותך...
אז איך בעצם אני אמורה להרגיש? כשאתה מלטף אותי בעדינות ויש לך
ברק בעיניים... אני אמורה ללטף בחזרה? או פשוט להרכין את ראשי
לאחור ולהנות מהמגע?
אז איך בעצם אני אמורה להרגיש כשאתה תופס אותי חזק בידיים ולא
נותן לי לעזוב? אני אמורה להיכנע? להרגיש מאוימת? או פשוט
להניח לך עד שתרפה...
אז איך בעצם אני אמורה להרגיש כשאני לא יודעת מה קורה והכל
מתערפל מסביבי, ושנינו ביחד חנוקים בחדר הקטן... ואתה סוטר,
ואתה אוהב, כשאתה מנשק ומבקש סליחה... אז איך אני אמורה
להרגיש כשכולם אומרים שזה פגום, וכבר אין לי לא חברים ולא
משפחה, והכל מורעל ושום דבר כבר לא טוב חוץ ממך... או שבעצם זה
רע וגם זה אתה, והכל זה אתה ואיתך, ואין כבר אנחנו ואין כבר
אני... אז איך אני אמורה להרגיש בלי מראה? חנוקה בין החומות
האלו?! איך?