שיר נוטמיין / עומק |
עדיין אותה אחת עם שחור בקנה
וגרגירים שלא יוצאים עם משחולת
מסתכלת עלייך
יודעת
את כבר לא תהיי שוב אף פעם
חסרת הפנים שהיית
לוחשת לי טוסטר
צוחקת
שותקת
ופתאום מקבלת חיים
מתגלים לי פרטים
שאומרים לי
שהמימד הדפוק של העין
דפוק
גם בראיה הפנימית
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|