טל איזנר / קצת |
את כף ידך ולצעוד אל חופש של ערים
שעזבתי והשארתי אבודים
בתוך מכלול זכרוני שבוגד בי,
והוא כמעט איננו.
אם אוכל רק לקרוא בשמך בין כל אותם
קולות שסובבים אותי ומטילים
זעקתם אל מול האלם
הגדול שלי,
שהופך מפותח כמו גרורות בגוף חולה.
אולי נטייל מעט בעירנו שלנו?
רק זמן קצר,רק היום.
אולי נוכל לשקוט מעט בין עצמנו
כדי להוסיף לחרוך את הסימנים
שמסרבים למות.
ויהיה לנו קצת שקט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|