שלווה בת אשוח / אלחוש מחייה |
כשפצעיי דוממים כאב
ופקעת עצביי אוזלת
בסריגת אפודת מגן,
כשגשמי דמעות
מחלידים את עורי
ובוערת בי חמתי
אני קוראת אותך
ואלחוש מילותייך
מעורר בי חיים.
לר.ז.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|