רווק בן 29 גר ליד ת"א.
רווקה בת 26 גרה בת"א.
שניהם עשו את הדרך.
היא מסתכלת בסדינים,
הוא מסתכל על המיטה.
שמה את הסדינים בעגלה וממשיכה.
מסתכלת על לשנות,
מסתכל על לחדש.
קצת לרענן, מה יש?
היא שמה בעגלה סלסלה מקש וכמה נרות.
הוא שם בשלו אגרטל ומפיות.
הם ממשיכים באותו מסלול, יחסית קרובים,
אבל לא מדברים.
לא מסתכלים.
עסוקים,
כל אחד בשלו,
כל אחת בשלה.
מבצע על שמיכה!
שניהם ראו.
שניהם ניגשים.
היא מושיטה את ידה לשמיכה לגעת.
הוא זורק בה מבט סקרן.
מושיט גם הוא את היד,
הוא מחליט אותה לקחת.
הוא מושך את השמיכה מהצד,
וגם היא מהשני.
אופס, היא נפלה (השמיכה).
זה בסדר, היא מחייכת,
קח אותה אתה.
לא, אני מצטער, זה בסדר, היא שלך.
לא, תקשיב, אני עומדת על כך.
שניהם מחייכים.
הוא מוריד שמיכה נוספת מהמדף,
שם אותה בעגלתה.
אחת גם לעצמו לוקח,
וממשיך איתה בדרכה.
מאותו הרגע מבטים רצים,
כמו העגלות על הדרך.
סורקים את המסלול,
ידיים נמשכות לאותם דברים.
לוקחים דברים שבכלל לא צריכים.
זורק מילה.
והיא עונה.
חיוכים חיוכים.
שניהם מרוצים.
אחלה קנייה.
ומספר אפשר?
ככה הוא מבקש
בטור לקופה.
אפשר.
מצוין!
תפס גם בחורה.
ואווי, אני רעב.
אפשר לשבת לאכול,
רוצה?
בשמחה!
היא עונה.
אז יש חיוך.
ויש מספר.
יש קנייה,
אם צריך, גם החלפה.
אולי גם אהבה.
כרגע ארוחה.
ומה בסה"כ קרה?
שני אנשים הלכו לקניות באיקאה.