רועי שפיגלר / שדות בערפל |
שדות רכים שלי בערפל
עיני מכוניות דלוקות מעייפות
נוסעות הלוך ובכה
נושאות משך הלילה אלי
והמרחק עוטף פני
הילה חיוורת במקום היות ירח
שוחה בצמרות להיות איתי, אך
ברחם ההרים , קשים מאחורי
עובר השמש כבר בועט לצאת
כי בא יומו
לפצוע ערוות שמים
לקנות עולמו בזהב
ואותי בלהטיו
הנה יצא, ירדוף, ישיג, יחלק
אותי ללא רחם
לחוד האור
לחוד הצל
לחוד המרחקים,
לא עוד שדות רכים שלי
במות הערפל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|