אִישׁ מִשִּׁיר אֶחָד שֶׁל טֶבַע וּשְׁתִיקָה
עָבַר כָּךְ אֶל אִשָּׁה מִשִּׁיר שֶׁל מוּעָקָה

הֵבִיא זֵרִים שֶׁל רַקָּפוֹת וְשׁוֹשַׁנֵּי נָהָר
וְצִפּוֹרִים מְרַחֲפוֹת מוּל שֶׁמֶשׁ אֲדֻמָּה
שְׁקִיעָה בַּצַּמָּרוֹת מֵעַל דַּרְכֵי עָפָר
וְהִיא גַּם לוֹ נָתְנָה, אֶת מַה שֶׁבָּהּ הָמָה:

בְּדִידוּת מְלֹא חָפְנֵי-כְּאֵב
וְסֶדֶק אַפְלוּלִי צוֹבֵט שֶׁל לֵב
שֶׁרַק נִשְׁבָּר הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב

כְּשֶׁהֵם יָשְׁבוּ יַחְדָּו וְאוֹר אַחֲרוֹן נָפַל
הִיא הִתְעַנְּגָה עַל רַקָּפוֹת בָּאֲגַרְטָל

וּבַזְּגוּגִית, אוֹר הַזָּהָב יָצָא לָש-וּחַ
אַךְ הוּא רָאָה בּוֹ, אֶת דְּמוּתוֹ
אֵיךְ צִפּוֹרָיו נָפוֹצוּ לְכָל רוּחַ
אֵיךְ גַּל בְּדִידוּת מֵצִיף אוֹתוֹ

וְאֵיךְ לִבּוֹ נִקְרָע אֶל הַשָּׁמַיִם
לְפֶתַע קָם הוּא, וַיִפְרֹש- כְּנָפַיִם
לְחַפֵּש- לוֹ שִׁיר אַחֵר, רָצוּי  בִּשְׁנַיִם.