הלכתי תשוש ועייף עם משקפת ביד אחת, וסמור ביד שניה. היה חם,
כמו שעוד לא היה חם כל השנה במחנה הסקי בצפון איטליה. אחרי כמה
שעות ודקה הרחתי משהו מוזר, ופתאום נראה  עשן אשר ירד מלמעלה.
הסתכלתי למעלה וראיתי מטוס. אבל לא סתם מטוס... פייפר! לא
הייתה לי ברירה אלא להתחיל לקלל את המטוס שנחת לי על הבוהן
השמאלית. ממנו יצא איש מוזר בבגדים לבנים ( את זה לא רואים
הרבה בעולם...), עם תיק בו היו ערכות סכיני ניתוח (התיק היה
פתוח והדברים נפלו ממנו) והתחיל לרדוף אחרי אדם שגלש באותו זמן
לידי.
את דו השיח שלהם אני לא בדיוק זוכר, זה היה בלחש, אבל לפי
הצעקות הרבות הבנתי את זה:
איש מוזר: אז אתה הגופה ששלחו אותי לנתח.
אדם שעשה סקי: איזה ניתוח?
איש מוזר: ניתוח שלאחר המוות.
אדם שעשה סקי: אבל אני לא מת.
איש מוזר: תגיד את זה לקצין במטה.
אדם שעשה סקי: אתה לא יכול לעשות לי ניתוח לאחר המוות, אני עוד
חי!
איש מוזר: אפשר לטפל בזה, עכשיו, תשכב ואל תזוז.
אדם שעשה סקי: לא! אתה לא מבין! אתה חייב להאמין לי! אני לא
מת!
איש מוזר: ולמי אתה חושב שאני הולך להאמין? לקצין משטרה או
לגופה שטוענת שהיא חיה?

ואז התחיל האיש המוזר לרדוף אחרי האדם שעשה סקי...

אדם שעשה סקי: פסיכופת!
איש מוזר: אני מכבד את הדעה שלך, כל אדם והאמונה שלו.
אדם שעשה סקי: אל תעשה את זה!
איש מוזר: תנסה לעצור אותי!
אדם שעשה סקי: אוקיי.

ואז האדם שעשה סקי עצר ומאחוריו עצר גם האיש המוזר.
המשכתי לצעוד על גבעות החול המושלגות והגעתי למלון 8 כוכבים.
כשנכנסתי הוקרנה בדיוק התכנית אני אוהב את לוסי על מסך ענק.
ואז אדם עם כובע צבאי שאל "אני אוהב את לוסי על מסך ענק? איזה
מן שם זה לתכנית?"
התעלמתי.
ניגשתי לדלפק שרות וביקשתי חדר עם תקרה. הפקיד אמר שאין להם.
התעלמתי.
לקחתי נשימה עמוקה וצעקתי את כל האותיות במילה ok.
כעבור שעה טובה התעוררתי, והבנתי שהכל היה חלום.