יוליוס לאון / שריטות ותפוחים |
מעל מפרצי הקרקפת
האושר בא בגלי זעם
חולף מהר לפני צאת הנשמה
וכניסת החמה אל ביתה החדש
נושר לו עלי ומרטיב את דעתי
האין זה נפלא למות כך בצהרים
באמצע הכביש עם תפוח בפה
אוטו עד למותניים
בלי למהר לשומקום
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|