מאור שטיינמץ / הפרי האסור |
ושיר מתנגן אצלו בלב,
שיר קטן, מזמור עולם,
רעד בגופו עובר, שירם.
הבגדים נפלו מעליהם
כמו קליפת פרי בשל,
נשאר רק גופך, מהמם.
יושב אתך לבד עכשיו,
וכמו העץ בשלכת,
עליו פשטו מעליו.
את שהיית הפרי האסור
עכשיו שלי, אצלי.
הפרי שבקליפתו היה סגור
נפתח אליי, בשבילי.
אותך אוכל בהנאה בלי די,
כמו אדם וחווה,
אותך ארים בזרועותיי,
אתך תבוא השלווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|