תותי תותי / ושוב |
הדמעה אשר מהעין זולגת,
האחריות שממני משום מה בורחת,
הסכין, שאת גרוני מפלחת.
ועוד מספר בעל שתי ספרות מתחת לממוצע,
שוב דיכאון והעניין מהקשרו יצא.
ואז עצבים, האשמה עצמית,
ושוב חוזרת ההרגשה הנוראית.
הרגל שחייב להישבר,
הקושי שעליי סוגר,
השנה כבר עומדת להיגמר
אך ההרגשה תישאר.
- 24 במאי 2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|