ברגע המסוים שבו עיניי נעצמות תחת השמש המסנוורת והחמה,
אני יכולה לראות אותך...
שוכב על החול הלבן, החלק והחם,
בין עצי הדקל הגבוהים
לוגם עם קש מתוך אגוז קוקוס ענקי, כי אתה דווקא כן אוהב
קוקוס...
את עינייך מסתירות משקפי השמשץ
לא מגלות אם חולם או סוקר את החוף והנוף המדהים שמולך,
וכולך שזוף ושחום, כמו שרק אתה הופך להיות מיד כשיוצאת השמש.
לשניה אחת ראיתי אותך כאן לידי,
ובשניה אחת נעלמת לי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.