כשדיברתי עם עצמי
כי מישהו אחר
לא רצה
לשמוע
אותי
חשבתי שאולי
אחפור בלבי
מילות מסתורין
אולי זה יבוא
ואולי לא
ופתאום כמו ברק
זה הכה
אם אף אחד
לא מבין
אותי
אולי אני
משורר אמיתי

לא קיים

מביט בשקיעה
ואת חסרה בתמונה
מריח פרחים
ריחך כבר לא שם
מביט בעצמי
ואני לא
קיים

תגיד

אתה שבראת
אותנו
בדמותך ובצלמך
שבחרת אותנו
מכל העמים
תגיד
אתה לא
מצטער
לפעמים?

ככה לא

ככה לא
כותבים
אמרה לי המורה
לספרות
רחב הנאווה
בקניון מכרה
כך אמרה
המורה לתנ"ך
איינשטיין
חייך ואמר
הדמיון חשוב
מהידע
ועל כך
זכה בפרס
נובל

אבות בגן עדן

אותם האבות
שעברו מלחמות
היו שלי
ושלך
הדם שנספג בחול
לא עשה
הבחנה
אתה
חושב שדמך
אדום מדמו של
אבי
והחול הזהוב
שייך לך
יותר מאשר
לי
להשכלתך
בגן העדן
כולם שווים
בפני
האלוהים