מי-טל רחמני / ספסל עץ |
כשכולם כך רצו לשחק
נהנים, צוחקים, שמחים, מבלים
ואני פה לעזאזל
גם אחרון הסבים
והסבתא האחרונה
לפני החשיכה
שהראתה לי תמונות
של נכדתה היפה
ולא פציתי את פי
עד בוא החמה
וכשלספר כבר רציתי
היא נדפה לה, הלכה
כך נשארתי לבד
על ספסל עשוי עץ
אוחזת דגל לבן
כנועה לקץ
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|