אדם שאחרי
אדם שעבר לו יום
הוא לא אחרי הוא באמצע
פניו אדומים
עיניו נפוחות
עוד לא נרגע מן הבכי
עוד אומר את שמך בשקט
ביראה, בקדושה כמעט
מחכה שתשוב
אדם שאחרי
אדם שעברו לו ימים
נרגע מן הבכי
אך נזכר שוב
כשרואה את תמונתך
באפיסת כוחות נרדם
בעודו שואל את אלוהים
למה אתה? למה אני?
אדם שאחרי
אדם עבר על פני שבועות
עוד מבקר אותך
חוזר לעבודה, לנחמה המצערת
ושב כואב בבגדיו השחורים
עוד נתקל בחפץ
עוד נזכר מדי פעם במשפט
מתגעגע
יותר
אדם שעבר ועבר ונגמר
עם הכאב
שגבר ושקט וגבר
ומעולם לא הפסיק הוא להיות געגוע
עד שאחריו גם סופרים שבוע |
