|
רידדתיו
בהלמות לבי
עד שקף נגטיבי
מבט יחיד,
החלטה:
פן מצר בעת שילם
נסחט כמו מסחבה
נגררת בגלריה,
על פרקט מזוהם.
כי שם!
מעדו חיי
אל משכנות האושר
מעוניי,
אל הבלתי נדלה
במוח האדם -
היצירה.
מעת ההיא
במחול מטורף עמה:
ברטט כל נימיי
עד תום.
21.12.05 |
|
|
לאחרונה אני
עסוק בגן החשמל
עם לקוחותי
הנאמנים, ואין
פנאי בידי לגלוש
לעיתים קרובות
באתר הבמה
החדשה.
עם זאת, בכל פעם
שאני נכנס, אני
מוצא סלוגן פרי
עטי כבר בדף
הפתיחה.
אני לא יכול
להחליט אם זו
דרכם של אנשי
האתר לומר לי
שהם מתגעגעים
ורוצים שאחזור
לפרסם סלוגנים,
או שסתם שלחתי
יותר מדי כאלה
בשנה האחרונה.
אולי פשוט תשימו
שלט, אפרוח
ורוד, תחזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.