וירד הערב על עצמי
ועל עצמיותי
והייתי לאמת קדמונית אחת
עם הציויליזציה

כלב רטוב אחד חזר
מן האור בו טובלים
גופות עירומים של זרים
ובי נתן
נוסטלגיה של פרידה

עבר בי מבטה הכחול
של אחת מתבוננת
תחת מכחול צבעי שקיעה
נהייתי שקט

נגעה בי הרוח
וכתום אפרסק מתלוצץ
סירה מתקדמת למצולות אין קץ
קצב הולך ודועך

ויהי ערב
ואנוכי נהר עבות ומשתפך
בת אנוש קטנה סועדת על מימיי
ריקודים בטבורי
וקרני אור על עלוותי

אמת קדמונית את
חיוכים ובגדי ים עולצים בצבעים
ערב שישי של המהפכה
סמוך מידי לעיר ההומה
מגדלי משרדים שקופים וחטאים

את בגדיי אפשיל
ואהיה לאחד עם הים
אחד עם אלוהים

אפשיל את שפתי
ואקח כאותיות ראשון
את תנועות אצבעות רגליה של הרקדנית

ואת צמאוני אשיל
כדור אש אדום נדיר
אצנן במים
ואהיה לתודעה ללא זיכרון
מ - א - ו - ש - ר