טולה: הי!
חברתה של טולה: (כאילו מופתעת אבל לא באמת) שלום באמת.
טולה: את עדיין לא סולחת לי על אתמול?
חברתה של טולה: לא! (מסתובבת בדרמטיות. ניתן לראות מתחת לחצאית
חוטיני דק בצבע בז' דהוי).
טולה: למה?!?! (צועקת ומסתכלת למעלה כמחכה לתשובה מג'ה)
חברתה של טולה: בתור גוש חשיש ציפיתי שתביני אותי. אבל כנראה
שמתחת למראה החום והשמנוני יש לך לב של אבן!!!
טולה:זה לא נכון!! אני כולי חומה ושמנונית. זה שקרה משהו אתמול
זה לא נותן לך את הזכות לרדת על האיכות שלי.(פאוזה) אני חשיש
אפגני גאה (צועקת בראש מורם).
חברתה של טולה: כן, אז למה כל מה שאת עושה זה כאב ראש.
טולה: את פשוט לא יודעת להעריך סטלה טובה... (מסתירה דמעות).
חברתה של טולה: תקשיבי את לא הטולה הראשונה ובטח שלו האחרונה
ותאמיני לי שהיו לי יותר טובות ממך...
טולה: אז מה?!?!? זה שאני מאיכות קצת ירודה זה אומר שאני צריכה
לסיים את החיים שלי בבאנג של ילדה בת 15?!
חברתה של טולה: לא אמרתי את זה... את אולי לא הטולה הכי טובה
אבל במצב בישראל היום שכל כך קשה להשיג חשיש ראוי לשמו. אני לא
אמכור אותך לאף ילד או ילדה בתיכון...
טולה: אז את סולחת לי?!!?!?!
חברתה של טולה: כן (מוציאה מהכיס ריזלה ומצית)

(חושך)