אני זוכרת את הנשיקה הראשונה שלנו, דיברנו על זה הרבה לפני,
בגדר צחוק, ואז באתי אליך.
הסתכלתי לך בעיניים ואמרתי לך: "תנשק אותי".  
אתה לא האמנת ולא זזת מהמקום שלך במיטה. חזרתי על זה שוב ושוב
לא היתה תגובה ממך.
אז אמרתי לך: "מה, אתה ביישן? תנשק אותי".
אז כנראה הבנת שאני רצינית, רכנת לעברי והתנשקנו...

אני זוכרת את הנשיקה האחרונה שלנו, דיברנו על זה הרבה לפני, על
זה שכנראה אנחנו פשוט לא מתאימים, שאנחנו לא מבינים זה את זו,
אנחנו מחפשים דברים שונים.
ואז הסתכלתי לך בעיניים ואמרתי לך: "תנשק אותי", כמו פעם...
כמו אז...
ולא רצית.

אני זוכרת את הפעם הראשונה ששכבנו.
חודש מאי, יום אחרי יום העצמאות.
חזרנו מטבריה, ובאתי אליך. אתה פחדת לשכב איתי, הייתי ילדה
בעיניים שלך.
קצת כאב לי, אבל החיבוק החם שלך והמבט הזה שלך השכיחו ממני
הכל.

אני זוכרת, שאתמול היתה הפעם האחרונה ששכבנו.
כמה אירוני, שוב בחודש מאי.
לא יודעת למה שכבנו, לא יודעת מה הרגשתי.
לא יודעת מה הרגשת, אם הרגשת.
תגיד, הרגשת?!

הפסקת לאהוב אותי.