שוב קורה
שהדמעות לא מפסיקות לזרום.
רק רוצה
להרגיש שוב את אותו החום.
לא האמנתי
שזה היה כל כך ברור.
סוף, סוף הבנתי
שהחלון שלי סגור.
לא רואה אף אחד,
אף אחד לא רואה אותי.
מוגנת מכל רע,
פוגעת בעצמי.
ואם החיים היו כמו מים
הכל היה זז,
לא עוצר לעולם.
ואם החיים היו כציפור המרחפת מעל הים.
איך קרה
שהכאב הביס את החיוך.
ביני לבין עצמי
נוצר איזשהו חיכוך.
אם רק חשבתי
על מה שאני עוזבת
מזמן ידעתי
אך אני עוד חושבת
לא רואה אף אחד,
אף אחד לא רואה אותי.
נבדלת מהעולם,
בוהה בחלוני.
ואם החיים היו כמו מים
הכל היה זז,
לא עוצר לעולם.
ואם החיים היו כציפור המרחפת מעל הים. |
