לולה כהן / כשהרוח שורקת |
והירח שופך אור חלבי
כשהעלים מרשרשים
והענפים על גגי מתדפקים
הייתי רוצה להיעלם
להתפזר כמו אבק
נישא על גבי רוח השינוי
לא להיות פה יותר
לא להיות במקום אחר
פשוט
להתמוסס אל תוך הריק
כלום לא עצוב
ודבר לא מצחיק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|