(1.10.2005, נסמך גם על ירמיה כ')

אני מתרומם מקמילות חסדים ותנובת ערעורים אשר בהן שקעתי,
אל חציבת שביל חדש,
פריחה סתווית אשר תוביל לעדינות זקורה.
אני מתרומם,
נסיקה לנשיקה,
משקיף מלמעלה על הדרך שחלפתי,
על הדרך שהחלפתי,
דואה ללא חשש ממטר חיצים
תוך סריקה בתוכי לבל גאוות-יתר
תרסק את מעופי.
אני מתהפך
מהמגור מסביב
אשר הניץ גם מתוכי,
מקידוש קיצי-לאחור
ומנהי ההתפתות אשר כולה שלי.
אני מתהפך ומשתחרר מכבלי המהפכה
שומר צלעי ופילוס דרכי לבדי
לבל אוגלה במוסרות ממעשיי שלי
לבל אלחש לגחלים את האש העצורה בעצמותיי.
אני מתרומם