|
הצללים באים לרקוד.
רקדי...
רקדי...
לוחשים קולות.
רקדי...
רקדי...
תעתועי גשם אפורים.
רקדי...
רקדי...
הרוח צובטת את פניי ושולחת גלי קור בגבי, מטיחה בפניי את
הגשם.
רקדי...
רקדי...
צללית כהה מגיעה מולי, אני נעה לעברה, כמו תעתוע גשם,
חולפת במהירות ליד אוזנה ולוחשת, "אני מצטערת..."
ורק אז הוא מרגיש את הכאב שגורמת סכין הזריקה הקטנה שתקועה
בחזהו.
הגופה נופלת,
ואני מודה לאלים,
שיורד גשם,
והוא לא ראה אותי בוכה. |
|
|
אוכלים עכשיו,
נכון?
אחרי זה שוטפים
כלים.
אם נשטוף, יהיה
לנו נקי
אם לא, יהיה
מלוכלך ויהיה
לנו לא נוח
אם נזרוק, הרי
שלא זורקים כלום
וזאת עבירה על
החוק הפולני.
עכשיו, זה
במעגלים
חיצוניים.
לא שטפת כלים,
יבואו אנשים
יחטפו חררה,
יברחו
לא יהיו לך
חברים ובסוף
תבשלי רק לעצמך
תשבי בבית
ותסבלי מחיים
בודדים וערימות
כלים.
מסקנה, צריך
לשטוף כלים
הפולני מחנך את
ילדתו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.