|
כבר שנים שאני לא מרגיש
לא חולם ולא מבריק
בסוף אתאבד בים
עם חולצת פסים וצווארון
נכנס יוצא מהארון
ומשעשע את עצמי
עכשיו יושב עם עשרה שיכורים
בבר שאף אחד לא מכיר
ומספר את סיפוריי
אולי הם אלה שיקשיבו לי
ויעזרו לי, לא לאבד את נעוריי
הלילה שוב עולה יורד
ולפתע אני מגלה
שאני היחיד ברחוב
כולם עכשיו כבר ישנים
ואני עוצר את המונית
תגיד איפה אלוהים יושב?
אני שואל והוא בורח
לעזאזל איך שהוא לא שוכח
עכשיו בטוח שהוא שומע הכל
ועם בקבוק שתייה אני הולך
ואני לא מוצא את האלוהים שלי
ולפתע היא עוברת
הבחורה שעוצרת
לי את הנשימה
אבל גם החבר הכי טוב שלי
כבר היה אתה
אז גם היום אני לבד במיטה
ושוב חוזר אל הבר הזה
ונשארו רק שניים
השאר הקיאו את הנשמה
אהבה כמעט הרגה אותי
יושב ומספר לשניים
שעוד שנייה גם ייעלמו
ונכון שעכשיו כבר קיץ
וצריך להיות יותר טוב
אבל אצלי כבר כלום לא משתנה
לא משנה מה יגידו
ומתי החברים ישובו
אני את אלנבי לא עוזב
לא עוזב |
|
יתגדל
ויתקדש...
ד"ר מישה רוזנר
כותב צוואה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.