ושוב אני אפתח
את תיבת ההודעות
והיא תגיד שיש לך
כאב חדש לא לומר לי בפנים.

תצביע על כותרת
הבועלת מילה אחת
או שתיים לכל היותר
ואיפה נמצא השאר.

ואני לא ארצה לראות
ואתפלל שלא יישבר לי הלב
כשאכנע לסקרנות כמו תמיד
שפעם אחת. תהיה שמח.

שלא תהיה בלתי נראה
ושלא יבוא תורך
למות מפנים או בכלל.
לעולם.

קוראת מילה אחר מילה
סכין אחר סכין.
וזה נכון. הכל אמת.
ואין לי מה לומר.

זה נכון. אתה צודק
ואני מטומטמת.
כנראה שאני כבר לא אוהבת.
ולעולם עוד לא יחזור העבר

כנראה שלא נלחמת עליי
כשהיית צריך.
והשארת אותי חשופה ופגיעה
לכשגיע כל אחר ממך.

והוא הגיע והפסדת אותי לתמיד.
זה נכון זה נכון!!!
אני משקרת תקשיב, באמת!
תברח. תברח מתוק שלי.

אני חושבת רק על עצמי.
אני צריכה אותך תמיד לידי.
אתה הנשמה התאומה שלי.
אני לא יכולה בלעדייך.

אבל לעולם לא נהיה ביחד עוד.
אני כבר לא רוצה.
אני כבר לא מאוהבת.
ובכל זאת, גורמת לך לקוות.

זה לא יקרה. פשוט תברח.
אני בנאדם כל כך מגעיל.
ואתה מלא רחמים עצמיים.
אבל כל כך צודק.

וזה נכון. זה נכון זה נכון.
וזאת האמת.
כל כך אוהבת אותך
ואעשה הכל שתהיה מאושר.

אבל לא מאוהבת בך.
ולא נהיה יחד לעולם.
בבקשה... אל תעזוב אותי
ותהיה בדיוק כמו כולם